הגדלת שדיים

ניתוח הגדלת שדיים הינו הפופולרי ביותר מבין הניתוחים האסתטיים.

נשים בעלות חזה קטן או חזה שהתרוקן (לדוגמה לאחר לידות והנקות) יכולות ליהנות מניתוח הגדלת חזה. נשים שעברו הגדלת חזה מדווחות על סיפוק ועלייה בתחושת הביטחון העצמי.

מטרת הניתוח להעניק לשד מראה מלא עם התאמה למבנה הגוף של האישה. בניתוח זה השדיים מוגדלים על ידי הכנסת שתל סיליקון לכיס שנוצר מתחת לשד או מתחת לשריר החזה. ניתוח הגדלת חזה מבוצע בהרדמה כללית ומשכו עד כשעה.

יש לציין כי במצב של חזה מרוקן ונפול קיימת אפשרות כי המטופלת תזדקק גם להרמה של החזה עם או בלי הגדלתו. ניתוח זה מבוצע על פי רוב דרך חתך של 3-5 ס”מ הממוקם באזור הקפל התת שדי אולם במקרים מסוימים מבצעים את הניתוח דרך חתך בצורת חצי סהר בגבול עטרה-עור תחתון של השד.

שדיים מסיימים את התפתחותם רק לאחר תום ההתבגרות המינית ולכן לא מומלץ לבצע ניתוח זה לפני גיל 17.

תוצאות הניתוח עלולות להשתנות בעקבות הריון/הנקה לאחר הניתוח. כל שינוי במשקל מעל 5 ק”ג יכול לגרום לשינוי של צורת השד ותוצאת הניתוח.

בפגישת הייעוץ טרום הניתוח נשאלת המטופלת לגבי סרטן שד או סרטן שחלות במשפחתה. מבוצעת בדיקת שדיים. בדיקת ממוגרפיה עדכנית ותקינה תידרש מגיל 40 ומעלה או במידה שיש סיפור משפחתי מגיל צעיר יותר. במידה ויש היסטוריה רלוונטית או בדיקת שד מחשידה תופנה המטופלת לבדיקת כירורג שד.

Breast Enlargement

הגדלת שדיים מבוצעת לפעי תכנון מקדים, המבוסס על רצון האישה, מידת השד, מידת בית חזה ומבנה הגוף. הגדלת שד יכולה להיות הגדלה למראה טבעי או הגדלה למראה פרובוקטיבי.

מיקום החתך המועדף והשכיח בניתוחים מסוג זה הינו באזור הקפל התת שדי. במיקום זה הצלקת מוסווית היטב. ניתן לבצע הגדלת שדיים בחתך באזור העטרה או בחתך באזור בית השחי. טיב הצלקות, אמנם מושפע גנטית, הינו פחות אידיאלי באזור בית השחי או באזור העטרה.

הגדלת חזה עם שתלי סיליקון יכולה להתבצע ע”י יצירת כיס מעל שריר החזה או מתחת לשריר החזה. לא כל אישה מתאימה להגדלה מתחת לשריר ולא כל אישה מתאימה להגדלה מעל השריר.

לנשים בעלות רקמת שד מספיק עבה בכדי להסוות את השתל עם חזה יחסית מלא, מתאימות להגדלה בכיס הממוקם מעל השריר. שיטה זו מבטיחה כי השתל יהיה בדיוק בגובה השד.
לנשים עם רקמת שד דקה, שדיים קטנים, בית חזה צר מתאימות להגדלה בכיס הממוקם מתחת לשריר החזה הגדול, לפחות בחלקו העליון של השתל. שיטה זו מבטיחה כי השתל לא ייראה בקוטב העליון של השד. כאשר מבצעים הגדלה מתחת לשריר, לרוב מדובר במישור משולב, כאשר השתל יושב בחלקו העליון מתחת לשריר ובחלקו התחתון מעל השריר.

כיום מבצעים הגדלת שדיים בעיקר עם שתלי סיליקון. בעבר היה שכיח גם שימוש בשתלי מי מלח. כיום שתלים אלו (מי מלח) משומשים בעיקר לשחזורי שדיים.

שתלי הסיליקון הקיימים היום, בני הדור החדש, מורכבים ממעטפת מחוספסת רבת שכבות  וסיליקון ברמת צמיגות בינונית עד גבוהה. צמיגות זו מונעת דלף סיליקון, גם אם השתל נקרע.
קיימים שני סוגי שתלים עיקריים. הראשון הוא שתל עגול כיפתי, ברמות גובה שונות.

ברוב ההגדלות נעשה שימוש בשתלים מסוג זה.

השני שתל אנטומי (דמוי אגס/טיפה), באורכים שונים.

סוג השתל ונפחו נבחרים לפי התכנון הטרום ניתוחי. בניתוח עצמו נקבעים מדדים אלו באופן סופי. נפח השתל יוגבל לפי אלסטיות רקמת השריר והשד, ממדי בית החזה, וגודל הכיס שנוצר.

לאחר הכנסת שתלי הסיליקון המתאימים נסגר החתך בתפרים נספגים.

במקרים מסוימים של אסימטריה בין השדיים יכנסו שתלים שונים בנפחם בכל שד על מנת להשיג סימטריה.

כל מטופלת מקבלת תעודת אחריות לשתלי הסיליקון מטעם החברה המייצרת אותם. החברה תדאג לשתל חלופי באם נמצא כי שתל סיליקון נקרע באופן ספונטני אחר הניתוח. אורך חיי שתל סיליקון הינו עד 20 שנה, לפי הערכתנו. יש לבצע בדיקות תקופתיות לבדיקת שלמות השתלים.
בתום הניתוח המטופלת לובשת חזיית ספורט. יש להישאר עם חזייה זו למשך כחודש.

משך ההחלמה הראשונית הינו כשבועיים. במהלך תקופת ההחלמה יכולים להיות כאבים  (בפרט בהגדלה מתחת לשריר), שטפי דם, בצקות ונפיחויות, בליטת הפטמות ואף שינויי תחושה בשד ובפטמה. תסמינים אלו חולפים במהלך השבועות שלאחר הניתוח.

בתקופה הראשונה שלאחר הניתוח לחזה מראה מלאכותי. רק אחרי מספר שבועות עד חודשים השד מקבל את צורתו הטבעית הסופית.

מומלץ להימנע ממאמצים לשבוע-שבועיים, ולא לשכב על הבטן לפחות לחודש.

ניתוח הגדלת שדיים אינו מפריע להנקה עתידית.

כל אישה בחלוף השנים עוברת בדיקות שדיים תקופתיות וממוגרפיה. בביצוע בדיקות אלה חשוב לציין אם עברת הגדלת שדיים. עליך לדעת כי הגדלת חזה יכולה למסך על חלק מרקמת השד בבדיקות הדמיה. לצורך כך יש בדיקות הדמיה משלימות אחרות.

סיבוכי ניתוח זה נדירים. סיבוכים אפשריים :

  1. דימום המחייב ניקוז בחדר ניתוח
  2. זיהום המטופל לרוב באופן שמרני
  3. קפלי שתל בקוטב עליון
  4. התקשות קופסית השתל – הגוף יוצר מעטפת סביב השתל מעצם היותו גוף זר. המעטפת הנוצרת בעלת מרקם רך ועדין. שינויים מסוימים כמו קרע,  זמן או סיבות אחרות עלולים לגרום להתקשות המעטפת, עיוות ורגישות מקומית. מומלץ להתייעץ עם הרופא המנתח במקרה כזה.
  5. צלקות מעובות ו/או רחבות – תלויות גנטית
  6. סיבוב השתל סביב עצמו
  7. פעירת קו תפרים.
  8. קרע של השתל – נדיר ביותר. הסיכוי לכך עולה בחלוף השנים. במידה וקורה מומלץ לבצע החלפה של השתל.

פרוט נוסף לגבי הניתוח ניתן יהיה לקבל בפגישת יעוץ עם הרופא.

» לצפיה בתמונות ”לפני אחרי” ניתוח הגדלת שדיים »